התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



עמידות פסיכולוגית של ילדים למלחמה ולטרור

אירועי מבצע 'צוק איתן' הביאו את אוכלוסיות ישראל להתמודד עם פגיעה בתחושת המוגנות האישית. טילים, מוות של חיילים ואירועי טרור פוגעים בתחושת המוגנות והביטחון הקיומי שלנו וגורמים לנו להיות להיות במתח מתמשך. אנו ההורים, דואגים בוודאי לילדינו ועסוקים בחוויות הרגשיות שלהם לנוכח המצב הבטחוני. כדאי לנו לשאול את עצמנו, עד כמה הילדים שלנו עמידים לאירועי חירום ולמתח המתלווה לימים אלו.

פלג דור חיים, פסיכולוג
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)
התמודדות עם טראומה התמודדות עם טראומה

אירועי מבצע 'צוק איתן' הביאו את אוכלוסיות ישראל להתמודד עם פגיעה בתחושת המוגנות האישית. טילים, מוות של חיילים ואירועי טרור פוגעים בתחושת המוגנות והביטחון הקיומי שלנו וגורמים לנו להיות להיות במתח מתמשך. אנו ההורים, דואגים בוודאי לילדינו ועסוקים בחוויות הרגשיות שלהם לנוכח המצב הבטחוני. כדאי לנו לשאול את עצמנו, עד כמה הילדים שלנו עמידים לאירועי חירום ולמתח המתלווה לימים אלו.

תגובה של ילדים לאירועי דחק עשויה לבוא לידי ביטוי בכמה היבטים, בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי. היבט אחד נוגע לחזרה אחורה (רגרסיה) בהתפתחות. ילדים קטנים שעברו חוויה טראומתית עשויים לחזור להרטיב לאחר שנגמלו, להזדקק למציצת אצבע על מנת להירגע או לרצות שוב ושוב להיות על הידיים. היבט נוסף נוגע להשפעה על מערכת היחסים החברתית של הילד ולמצבו הרגשי. מצבי דחק עשויים להביא ילדים להסתגר, להמנע מיזימת קשרים עם בני הגיל, להרבות במריבות ולהתקשה לשחק עם חברים בשלווה וברוגע. ילד שעבר אירוע קשה עשוי להרבות בהתפרצויות זעם, בצעקות ובהתנהגות עצבנית או לחלופין לגלות התנהגות דכאונית ומסוגרת. ביטויים למצבים טראומתיים עשויים לקבל ביטוי גם בשינוי דפוסי אכילה ושינה. ילדים עשויים להתקשה להירדם ולהתעורר באמצע הלילה בשל חלומות רעים. כמו כן, ניתן לזהות איבוד תיאבון, או לחלופין תאבון יתר וצורך רב במיוחד לאכול. ילדים ובני נוער עשויים לגלות גם קושי להתרכז, למקד קשב ולהתמסר ללמידה (ראה: קלינגמן, 1990).

מהי עמידות פסיכולוגית אצל ילדים?

אחת השאלות שעשויה להעסיק אותנו כהורים, היא מדוע ישנם ילדים שמתמודדים היטב עם מצבי חירום קשים, כדוגמת נפילת טילים וסיפורי מוות בחדשות ומדוע ישנם ילדים שמפתחים תסמינים פוסט טראומטיים. אחד המשתנים שמבחינים בין ילדים, בהתמודדותם עם אירועי דחק הוא עמידות פסיכולוגית (Psychological resilience). עמידות פסיכולוגית מתייחסת ליכולתו של אדם להתמודד עם מצבים משתנים, לפתור בעיות ביעילות ומתוך שיקול דעת ולהסתגל לחברה מבחינה רגשית וחברתית (הרמן, 1994). אדם בעל עמידות פסיכולוגית טובה מגלה רפרטואר עשיר של אסטרטגיות לפתרון בעיות חברתיות, אישיות וקוגניטביות. כמו כן, למרות נסיבות קשות ומאיימות של מצבי לחץ וטראומה, הוא מצליח להתמודד עם גורמי סיכון, להתרחק ממצוקה ולהסתגל באופן תקין לסביבתו.
 
כיצד אם כן, אנו כהורים יכולים לסייע לילדים שלנו לרכוש עמידות ובכך לתמוך בהתפתחות תקינה של הילדים שלנו, גם לנוכח מצבי לחץ, משבר וטראומה? בהמשך המאמר אציג כמה גורמים העולים כמשמעותיים לפיתוח עמידות פסיכולוגית בקרב ילדים מתוך ספרות המחקר (Garbbarino, Kostelny, Dubrow, 1991).

התמודדות אקטיבית עם מתח ולחץ

במצבי חירום כדוגמת מבצע 'צוק איתן', התמודדות טובה עם מצבי מצוקה ומתח היא התמודדות אקטיבית, פעלתנית, המקדמת נסיון לפתור בעיות. מחקרים מצאו שלילדים שצליחו לשרוד בנסיבות קשות, היו כישורים ייחודיים שאפשרו להם למצוא את מקורות העזרה החברתיים והאישיים שלהם הם נזקקו (ראה: מור, לוריא, חן-גל וסימן טוב, 2008) התמודדות זו מאופיינת בניסיון להמשיך להיאבק עם המצב הקשה, לדאוג לאחרים ולנסות להסתגל לסביבה. בניגוד לכך, ילדים הפגיעים לאירוע דחק, הם כאלו שמגיבים ללחץ בהתנהגות פאסיבית המאופיינת בהסתגרות ובהתכנסות עצמית.

יחסים יציבים עם ההורים

אחד ההיבטים החשובים ביותר לשם פיתוח עמידות פסיכולוגית ללחץ ולדחק, הוא יכולתו של הילד לחוש שההורים שלו מהווים מקור יציב לתמיכה. במיוחד חשובה, תחושתו של ילד שהוא יכול לסמוך על הוריו שהם יסייעו לו באופן עקבי בעת מצוקה ויעזרו לו להתמודד עם קושי, כאב ותסכול. הילד שמרגיש שהוריו מהווים מקור יציב ועקבי לתמיכה יהיה חרד פחות לנוכח סכנה ויעיז יותר להתמודד באופן אקטיבי עם קשיים. אם כן, כאשר הורים משמשים בסיס בטוח, הילדים הילדים יגלו עמידות רבה יותר לאירועי חירום כדוגמת 'צוק איתן'.

אקלים משפחתי פתוח, מאפשר ותומך

סביבה משפחתית פתוחה ומאפשרת, עשויה לקדם היבטים של עמידות פסיכולוגית להתמודדות עם לחץ ודחק. אירועי דחק, המביאים למתח וללחץ מציפים את הילד בתחושות קשות ומעיקות. הילד עשוי להתקשות להבין חוויות כגון מוות של אנשים, פגיעות טילים והרס בתים. על מנת שהילד יהיה מסוגל לעבד את החוויות הללו, הוא זקוק לסביבה שמאפשרת שיח כנה ופתוח. עיבוד רגשות קשים והבנה של אירועי חירום זקוקים לסביבה של מבוגרים שמעודדים דיבור על רגשות, על קשיים ועל מצוקות. סביבה שבה ההורים מעודדים את הילד לשתף בחוויות שלו ולדבר על רגשות, עשויה לעודד התפתחות של עמידות פסיכולוגית.

יכולת להבין את המציאות ולפתור בעיות

 אירועי לחץ ודחק מתמשכים יוצרים שחיקה מתמדת בכוחותיו של הילד ופוגעות ביכולתו לחוש מסוגלות עצמית ודימוי עצמי גבוה. ילד שמתאפיין ביכולת להבין מצבים, לקרא אנשים ולפרש נכון את המציאות, עשוי להיות עמיד יותר ללחץ ולסכנה. במיוחד, חשובה היכולת לפתור בעיות, לגלות יכולת להסתגל למצבים חדשים ולזהות חלופות להרגלים קיימים.

לסיכום, אירועי חירום כמו 'צוק איתן' עשויים לפגוע בתחושת המוגנות והביטחון של ילדים. במקרים כאלו, ילדים עשויים לעבור חוויה רגשית קשה שמתאפיינת בסמפטומים נפשיים, כמו: רגרסיה בהתפתחות, מצבי רוח קשים, התפרצויות ותוקפנות. ניתן לזהות כמה מאפיינים שמסייעים לילדים לפתח עמידות לאירועי דחק ולחץ. מרכיב חשוב במיוחד, הוא הסביבה שילדים בעלי עמידות גדלו בה. ילדים עשויים להפיק ערך רגשי רב מסביבה יציבה, קבועה ועקבית שמתאפיינת בתמיכה של ההורים ובשיח פתוח המאפשר דיבור על תחושות ורגשות לא נעימים. לכך מתווסף גם קיומם של הורים שמעודדים את הילד שלהם להתמודד באופן אקטיבי עם קשיים, תוך גמישות מחשבתית וניסיון לפתור בעיות.
 
אנו מקווים שהמאמר היה לכם לעזר. אתם מוזמנים לשתף אותנו בדף הפייסבוק שלנו או באתר ולכתוב על התלבטויות, מחשבות וגם עצות להתמודדות עם אירועי החירום שמציפים אותנו.

ביבליוגרפיה
  • הרמן, ג. (1994). טראומה והחלמה. הוצאת עם עובד.
  • מור, פ', לוריא, א', חן-גל, ש, סימן טוב, י'. (2008). משא הטראומה, התמודדות מתמשכת עם נפגעי משבר וטראומה בין כותלי בית הספר. הוצאת אשלים, ירושלים.
  • קלינגמן, א. (1990). התערבות פסיכולוגית חינוכית בעת אסון, השירות הפסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך והתרבות.
  • Garbarino, J. & Kostelny, I. (1992). Child Maltreatment as a Community Problem. Child Abuse and Neglect. 16, 455-464.
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • גיבוש זהות אצל בני נוער בגיל ההתבגרות
    גיל ההתבגרות זו תקופה בעלת השפעה חזקה על חיינו כבוגרים. היא כוללת שינויים גופניים, נפשיים ורגשיים. כיצד זהות של בני נוער מתגבשת בגיל ההתבגרות ומה הם השלבים המאפיינים את התגבשות הזהות בגיל ההתבגרות? מאמר של פלג דור חיים, פסיכולוג ילדים ונוער. 
    עוד
  • טיפול משפחתי - מתי כדאי לפנות
    מתי כדאי לפנות לטיפול משפחתי וכיצד הוא יכול לסייע? למעשה, טיפול משפחתי נועד לעזור למשפחה בהתמודדותיה עם חיי היום יום. פסיכותרפיה משפחתית נוגעת הן בפרט והן במערכת המשפחתית, מתוך שימת דגש לאינטראקציה שבין בני המשפחה, לקשר האישי בין ההורים לילדיהם ולקשר הזוגי.
  • טיפול משפחתי - הורים וילדים מתמודדים ביחד
    טיפול משפחתי במה הוא מתמקד? מתי כדאי לפנות לטיפול משפחתי? כיצד הוא טיפול משפחתי יכול לסייע בהתמודדות עם משברים בתוך המשפחה? 
    עוד
  • טיפול בתוקפנות של ילדים

     ילדים מביעים תוקפנות רבה במהלך חייהם, אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במריבות, בצעקות ובהתפרצויות זעם. כהורים, ננסה להתמודד עם תוקפנות של ילדינו במגוון דרכים, כגון הצבת גבולות, הסברים ושיחות וגם בעת הצורך על ידי הפניה לאיש מקצוע. ואולם, פעמים רבות אנו עשויים לחוש בילבול בהקשר למענה המתאים עבור התנהגותו התוקפנית של הילד. במאמר אדון בתוקפנות של ילדים מתוך הגישה הפסיכו-דינמית ואנסה לשתף בכמה תובנות מעשיות. 

    עוד
  • ילדים עם הפרעות קשב וריכוז

    הפרעת קשב וריכוז היא תופעה נפוצה באוכלוסיה ומוערכת כקיימת כמעט אצל 10% מכלל הילדים והמבוגרים. הפרעת הקשב באה לידי ביטוי במגוון רחב של מצבים: היא יכולה להקשות על הלמידה של הילד בבית הספר, היא יכולה להקשות על היחסים הבין אישיים ובגילאים מאוחרים יותר, יכולים להיות לה גם ביטויים בעבודה. 

    עוד