התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

עדי קורן
יועצת, מנחת סדנאות ומדריכת הורים המומחית בניהול קונפליקטים בבית ובמשפחה

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



משא ומתן אפקטיבי עם ילדים – איך עושים את זה נכון?

תנסו להיזכר רגע איפה למדתם לנהל משא ומתן? אתם חושבים שאתם יודעים לנהל משא ומתן בצורה אפקטיבית? עצרתם פעם לחשוב איך הייתם רוצים שהילדים שלכם ינהלו משא ומתן כשיגדלו? זה מאמר בשבילכם
עדי קורן, יועצת, מנחת סדנאות ומדריכת הורים המומחית בניהול קונפליקטים
דרגו מאמר זה
(5 דירוגים)
משא ומתן אפקטיבי עם ילדים – איך עושים את זה נכון? 1 Dollar Photo
אני נוהגת לשאול הורים האם הם מנהלים משא ומתן עם הילדים שלהם. התשובות הן לרוב: מה פתאום לנהל משא ומתן עם הילדים?  אני בחיים לא מנהלת משא ומתן עם הילדים שלי! אי אפשר לנהל משא ומתן עם ילדים הם רק ילדים! ועוד.
אז בואו, נתחיל מההתחלה  האם אנחנו ההורים באמת מנהלים משא ומתן עם הילדים שלנו?

להלן שיחה בין תומר בן ה-5 לאימו בזמן ארוחת הערב:
תומר : " אני לא אוכל מלפפון".
אמא: " אתה חייב לאכול זה בריא".
תומר: "אבל לא בא לי".
אמא: "תמיד לא בא לך! קדימה חתכתי לך לחתיכות".
תומר: "אבל אמרתי לך שאני לא אוהב מלפפון, וחוץ מזה סיימתי לאכול".
אמא: " טוב אז תאכל רק חצי".
תומר: "הנה אכלתי חתיכה ,סיימתי".
אמא: "אמרתי חצי מלפפון".
תומר: "אכלתי חתיכה והיא היתה ענקית ואני כבר לא רעב. אני יכול ממתק?".
אמא: "תאכל עוד שתי חתיכות מלפפון ותקבל גם שוקולד".
תומר: "כמה קוביות?".
אמא: "שתי קוביות".
תומר: "אבל רציתי חמש. אם אוכל עוד מלפפון אפשר חמש?".
אמא: "טוב ומחר אתה אוכל מלפפון שלם!".
נשמע לכם מוכר?

ההגדרה של משא ומתן הינה "כל תקשורת שהמטרה שלה היא לשכנע או להשפיע על הזולת".
ובכן הרי החדשות - אנחנו מנהלים משא ומתן עם הילדים שלנו ויתרה מכך אנחנו כהורים מתמודדים עם אותן דילמות ובעיות בהן נתקלים נושאים ונותנים מקצועיים בהן כיצד להתמודד עם מחלוקות כאשר אנו נסערים, כאשר הרגשות שלנו מציפים אותנו, כאשר אנחנו יודעים כל כך בוודאות מה נכון ומה לא נכון עבורנו.

והילדים, מה הם עושים? הילדים כמו ילדים צופים בנו ולומדים, מה כן לעשות ומה לא לעשות, ממה להימנע וממה להיזהר וכך אוספים לארגז הכלים שלהם כלי ניהול קונפליקטים ומשא ומתן איתם ילכו הלאה לחייהם הבוגרים.

כיצד משא ומתן מתחיל?

במהלך היום יש לנו אינספור אינטראקציות עם הילדים. בכל שיחה, בקשה או פעולה שאנו עושים עם הילדים יש סיכוי סביר והגיוני שתיווצר אי הסכמה ומכאן זה בעצם מתחיל. מחקרים מראים ש-65% מהאינטראקציות שלנו עם ילדים בגילאי שנה עד שלוש כוללות קונפליקט כל 6-8 דקות. עם בני הארבע אנחנו הולכים על כל הקופה עם 17 קונפליקטים בשעה!.

לרוב, כאשר לא מסכימים איתנו על משהו שאנו רוצים או צריכים אנו חשים מאוימים, המוח מאותת סכנה והגוף ממהר להגיב על מנת להתגונן. עוד לפני שאנחנו מספיקים להבין מה קורה עכשיו, אנחנו מגיבים. פעמים רבות הורים מתארים שבמהלך מריבה "לא שלטתי על עצמי" או "אני לא מכיר את עצמי שאני ככה". עוצמת האיום והתגובה משתנה מאדם לאדם והבשורות הטובות הן שבעזרת הדרכה ופיתוח מיומנויות
ניהול קונפליקט אפשר להגיב גם אחרת.

סגנון המשא ומתן וניהול הקונפליקט

לרוב אנו פועלים לסיום מהיר של מצב אי ההסכמה רק שלא בהכרח בדרך מועילה. אנחנו שואפים להקלה מהירה ובטווח קצר ככל הניתן יותר מאשר מנסים למצוא פתרונות ארוכי טווח.
למעשה, הדרך בה אנו מתמודדים עם חוסר הנוחות שגורם לנו קונפליקט מובילה אותנו לפיתוח סגנון ניהול משא ומתן.

אז מה עושים?
  • בראש ובראשונה תחליטו שאתם לוקחים מספר ימים להתבוננות בעצמכם ובילדים.

  • כיצד אתם מגיבים בזמן אי הסכמה או קונפליקט ? מה אתם מרגישים שזה קורה? לחץ? מתח? חרדה? האם אתם ממהרים לפתור את אי ההסכמה שנוצרה? האם אתם מצטערים על האופן בו הגבתם? האם אתם מגיבים למחלוקת באותה דרך בבית, בעבודה או עם בן הזוג?
  • כיצד הילד מגיב לקונפליקט? כיצד הוא פועל? הוא מנסה לשכנע אתכם? צועק? נסוג? האם הוא מגיב באותה דרך בסיטואציות שונות של אי הסכמה? האם הוא פועל כמוכם?

  • מהן השעות בהם אתם מרגישים שיש יותר קונפליקטים עם הילדים? מהם הנושאים סביבם בעיקר יש אי הסכמות?

  • היכרות עם האופן בו אתם והילדים מנהלים קונפליקטים הינה השלב הראשון לשינוי. המודעות של מה מקפיץ אותי, מתי ואיפה היא האבן
    דרך הראשונה במסלול לניהול נכון של קונפליקט.

9 כללים להתמודדות עם קונפליקטים

  1. תתמודדו עם הרגשות שלכם לפני שאתם מתמודדים עם הילד. שימו לב שהרבה מהקונפליקטים נוצרים בדיוק כאשר אתם עייפים, מתוחים, עמוסים בעבודה.
  2. קחו לכם רגע. הורה כמו מנהל משא ומתן מיומן ישהה ולו לרגע את התגובה, ייקח לו רגע לנשום ואז ישאל את עצמו מה מקפיץ אותי בהתנהגות של הילד ברגע זה ממש? לאחר מכן יתכנן את הצעד הבא ויזכור שהילד צופה בו כיצד הוא מגיב. עם הזמן והאימון ילמד גם הילד לקחת לעצמו רגע, לתכנן.
    שעת המקלחת וההשכבה לדוגמא היא שעה נפלאה לקונפליקטים. ההורה רוצה שהילדים יהיו במיטה, הילדים רוצים שהיום רק יימשך. ההורה מוצא את עצמו כועס, גוער, מעיר שוב ושוב. זיהיתם שאתם שם? חשבו מסלול מחדש. צאו לרגע לחלון לשאוף אויר, לכו לשתות כוס מים, התרחקו קצת מזירת האירוע. הפסקה תעזור לכם להירגע, להוריד את רמתם של הורמוני הלחץ שמופרשים בגוף ולהחזיר את הגוף לאיזון.
  3.  נסו להימנע מפרשנות לא נכונה. שאנחנו כועסים אנחנו מפרשנים את ההתנהגות של הילד: "הוא עשה לי דווקא, זה היה בכוונה, הוא מנסה להטריף אותי..."
    לדוגמא, כאשר אבא של יואב בן ה-8 נכנס הביתה בשעה 19:00, הוא מצא את יואב צופה בטלוויזיה. כאשר שאל אותו האם הכין את שיעורי הבית, יואב מלמל: לא.
    אבא של יואב גער בו ללכת לחדרו ולסיים מיד את השיעורים. נשמע מוכר? תארו לעצמכם סיטואציה בה רגע לפני שנכנס אביו של יואב הביתה הוא היה מקבל הודעת ווטס-אפ מאמא של יואב שאומרת שהיום ליואב היה יום קשה במיוחד בבית הספר. הוא נפל בהפסקה וגם לא הוזמן ליום ההולדת של חבר מהכיתה. מה אז היתה לדעתכם תגובתו של האב?
  4. תעזורו לילד שלכם להתמודד עם הרגשות שלו. שימו לב מתי הילדים שלכם מתוסכלים? כועסים? מגיבים בחריפות? מנדנדים? רגעים אלו אינם הזמן לומר לילד "אתה מגזים", "בוכה כמו תינוק". התגובות הללו אינן מאפשרות לילד ללמוד לבטא את התסכול או לנהל משא ומתן אמיתי על הצורך שלו. עבודה על תגובות רגשיות דורשת מיומנות וסבלנות ומניחה את היסודות לניהול נכון של משברים, קונפליקטים ומשאים ומתנים.
  5. תמיד אמרו לך ללמוד להקשיב מעכשיו תקשיב בשביל ללמוד. אנחנו עסוקים זה נכון! אנחנו מגיבים בחוסר סבלנות, בביקורתיות ובשיפוטיות. הילדים עם הזמן מפסיקים לדבר. כאשר ההורה לא מקשיב הילד מפסיק לדבר. כאשר הורה וילד לא מדברים הקונפליקטים בבית הופכים תכופים יותר ויותר קשים לפתרון.  תקשיבו מכל הלב, כאשר הילד מרגיש מוקשב הוא גם יקשיב לכם.
  6. תנו לילד הדרכה באמצעות "תקשורת עם" ולא "תקשורת אל". תקליטו את עצמכם פעם ותקשיבו כיצד נשמעת חלק ניכר מהתקשורת שלכם עם הילדים. "אל תלכלך", "תפנה את הצלחת", "אמרתי לך ש..", "כמה פעמים אפשר לומר לך" ועוד ועוד. תסכימו איתי שמוטיבציה פנימית גדולה לעשייה לא תצמח מתקשורת שכזו. להפך, אני בטוחה שאם אתם הייתם שומעים כל היום משפטים והיגדים שבאים "מעל לראשכם" לאט לאט הייתם מפסיקים להקשיב ובטח לענות. דברו עם הילד בדיוק כפי שהייתם רוצים שידברו אתכם. שתפו אותו בקושי, בדילמה, תנו לו זמן לחשוב על הדברים, חשבו יחד על פתרונות אפשריים ותנו לו להציע פתרונות משל עצמו. עם הזמן הילד יאמץ את סגנון התקשורת ויהיה לו יותר קל להתמודד עם קונפליקטים ולמצוא את הדרך הנכונה להגיב (או לא) להם.
  7. תשכנעו ואל תכפו את דעותיכם. נכון שהילדים צעירים הרבה יותר קל שאנו נגיד והם יעשו. רק שהנוסחה הזאת מהר מאוד לא עובדת והנה כבר בגיל שנתיים אנו רואים מאבקי כוח עם הילדים מי מחליט על מי. הרעיון הוא ללמד את הילד אסטרטגיות של פתרון בעיות. שאני כהורה כופה את דעתי מה הילד מרוויח מכך? שאנו רוצים או צריכים משהו כבוגרים עלינו לשכנע את הצד השני בצורך או במה שחשוב לנו, עלינו לגרום לצד השני לראות את הדברים מהצד שלנו, עלינו לשכנע.
  8. תוותרו על עונשים ופרסים. פעמים רבות כאשר אנו בקונפליקט עם הילד אנו שולפים את פתרון העונש או הפרס. כיצד אתם חוויתם עונשים כילדים? כיצד הילד חווה את העונש? השפלה, כאב, חוסר אונים. ומה עם פרסים?  האין בהם לשחד..? ומה בפעם הבאה תהיה המוטיבציה לעשייה שוב פרס..
    פתרון אפקטיבי של בעיות וניהול נכון של קונפליקטים דורש מאדם תחושת מסוגלות ויצירתיות. עונשים ופרסים מייצרים עולם של חזקים וחלשים, פחד מענישה או עשייה רק בשביל תגמול.
  9. לא כל דבר הוא למשא ומתן. אתם צודקים לא אי אפשר לנהל משא ומתן על הכל. אם לא תנהלו משא ומתן על כלום הילדים ירגישו שלא מקשיבים להם ושאינכם סומכים עליהם. מצד שני, אם הכל ניתן למשא ומתן יכול להיות שנפספס משמעות של ערכים מסוימים שחשובים לנו או שנסכן את בטיחותו או בריאותו של הילד. השאלה היא מה מתאים למשפחה שלכם. לדוגמא קשירת הילד בכסא הבטיחות ברכב אינה למשא ומתן מאחר ומדובר בבטיחות של הילד. מקלחת יום יומית לעומת זאת תהיה טאבו בבית אחד ובבית אחר אפשרית יום כן ויום לא. כאשר יהיה ברור לכם על מה אפשר לעשות משא ומתן ועל מה לא הילדים לרוב לא ינסו אתכם. ואם הם כן, חשוב להסביר מדוע אצלנו בבית זה ככה ומצד שני להשאיר פתח לשינוי הלא הם גדלים ומה שהיה נכון היום יכול להיות לא נכון למחר.
אם אתם עדיין לא בטוחים שאתם רוצים ללמוד לנהל משא ומתן עם הילדים. שימו לב שהם בינתיים מנהלים משא ומתן אתכם. עוד סיפור לפני השינה, עוד ממתק לפני הארוחה, עוד שעה לבלות עם חברים לפני שחוזרים הביתה. הזרעים שתטמנו היום הם היסודות ליחסים שלכם עם הילדים והם המודל ליחסים שיהיו להם בחייהם הבוגרים בעתיד.

זכרו במקום בו זורעים רוח אין זה פלא שגדלה לה סערה.

עדי קורן, יועצת, מנחת סדנאות ומדריכת הורים המומחית בניהול קונפליקטים בבית ובמשפחה,   M.A ביישוב סכסוכים מאונ' ת"א.
דרגו מאמר זה
(5 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1030

קראו עוד בנושא...

  • איך טקסים משפחתיים תורמים לקשרים משפחתיים?
    פסח הוא חג המלווה בהרבה מאוד טקסים. לכל משפחה טקסים ומנהגים משלה, אורית ויג, מדריכת הורים ועובדת סוציאלית (MSW) מסבירה כיצד טקסים נוצרים במשפחה ומדוע הם חשובים. 
    עוד
  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות שינה אצל ילדים
    לשינה וערנות יש השפעה והשלכות על חיי היום יום בהיבטים שונים, ובעיקר התנהגותיים, ומהווה מווסת מכריע בהתפתחותה  של התאמה חברתית, אקדמית ושל יציבות נפשית. במאמר זה אורן זך, מדריכת הורים ומומחית בתחום אתגרי קשב וריכוז, בוחנת את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעת שינה.
    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד