התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הריון ולידה

רוית לבני
יועצת שינה ומדריכת הורים

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מאמרים שיכולים לעניין אותך



להירדם לבד או בעזרתכם? זו השאלה

למה חשוב שתינוק ידע להירדם בעצמו, מה נחשב הרדמות עצמאית  ואיך כל זה קשור לשנת לילה רצופה? מאמרה של רוית לבני, מדריכת הורים ויועצת שינה.

רוית לבני, מדריכת הורים ויועצת שינה
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)
1dollar photo 1dollar photo

לרוב ההורים ברור שכשאימא יושבת על כדור פיזיו מקפצת עם תינוקה או מנענעת אותו בידיה עד שהוא נרדם זו לא הרדמות עצמאית, לכולם גם ברור שכשאבא עולה על הכביש המהיר כי אחרת הפעוט לא יירדם זו גם חתיכת תלות.

מנשא נחשב? עגלה? ברור, ברור.

ומה הדין לגבי בקבוק במיטה? האם ילד שנרדם רק כשבקבוק תחוב לפיו (ללא נוכחות מבוגר) נחשב לילד שיודע להירדם באופן עצמאי?

ורגע לפני שאתם מצקצקים בלשונכם "מי ההורה שמאפשר חלב במיטה" אני רוצה להגיד שלצורך הדיון הזה (!) שקיפות הנוזל אינה ממש משנה. חלב או מים שניהם אותה צרה.

אז מה זה בעצם גורם תלות? ואיך הוא אחראי לשיבוש השינה?

גורם תלות הוא בעצם כל עזרה חיצונית שהילד תלוי בה כדי להירדם.
בואו נראה איך זה מתחיל: תחילה התינוק נזקק לעזרה בשעות מסוימות כמו זמני ההרדמות ובאמצע הלילה-מ-2 לפנות בוקר ואילך.

ומה מיוחד ב-2 לפנות בוקר? איך נהייתה השעה הזו חביבה על כלל תינוקות העולם? ב-2  לפנות בוקר הורמון המלטונין (הידוע כהורמון השינה) מתחיל להתפוגג מגופינו, וכשהוא הולך הצרות באות.

בהמשך, התלות גוברת והתינוק מקצין את מידת ההזדקקות ומחיל אותה על כל יקיצה.
אך מכיוון שלתינוקות יש מחזורי שינה של שעה, ההורים עלולים למצוא את עצמם ניגשים אל התינוק כל שעה בלילה כדי לעזור לו להרדם. חלק אחד גרוע בסיפור שבעוד מחזור השינה של התינוק הוא בן שעה, של ההורה הוא בן שעה וחצי! וכך ההורה איבד כל סיכוי להנות מחלום טוב...

החלק הגרוע הנוסף שלעיתים דינמיקה אכזרית זו סופה ללכת בדרכן של כל ההתמכרויות, כמו הקשות והנוראיות שאתם מעלים על דעתכם.

יש פעמים שהילד מגיע למצב שבשום אופן הוא לא יכול ללא העזרה  אבל הבעיה שהעזרה שהייתה ידידתו במשך כ"כ הרבה זמן ועשתה אתו דרך ימים כלילות, כבר לא ממלאת את חלקה בחוזה הלא כתוב הזה. במילים אחרות.. היא לא עובדת לו יותר.

נוצר מצב שהוא  עדיין לא יכול בלעדיה, כאמור – "מכור", אבל היא מצידה "בוגדת" בו ומפסיקה ל"ספק את הסחורה".

ואז מה שקורה לא מעט פעמים, זה שהורים נתקלים במה שאנחנו מכנים "חלונות ערות" - 2 לפנות בוקר והילד ער ובועט עד 4 כאילו אין מחר.

במקרה כזה או שההורה מבין את חומרת הבעיה ופונה לייעוץ ועזרה או שעובר ל"סם" הבא.
אני מניחה שגם ההורים שמוצאים עצמם על הכביש המהיר לבאר שבע, הגיעו לשם ממקומות תמימים יותר.
לדפוס הפיזיולוגי הזה של התלות יש גם נימוקים וחיזוקים פסיכולוגיים. המין האנושי בכלל וילדים בפרט משמרים דפוסים בהתאם למידת הרווח שהם מקנים להם. ילד לא ימשיך לדבוק בפעולה שאין בצידה רווח. אסביר את עניין הרווח דרך נושא טעון, פח שהורים רבים נופלים בו: "האכלות ליליות".

רבים מההורים שפונים אליי לא מבינים שאוכל באמצע הלילה לתינוקות מעל גיל 5 חודשים הוא מאוד פונקציונאלי עבור הילד אבל לא משמש בהכרח לפונקציה המקורית של השבעת רעב, אלא יותר של הרדמות.
תינוקות שנוהגים להירדם עם ועל הבקבוק בנוסף לאלמנט ההתמכרות גוזרים מהסידור הזה קופון פסיכולוגי וכמו שזה נראה כרגע, אין להם סיבה ממשית להפסיק אותו.

תחשבו רגע עליכם אנשים בוגרים ששולטים ביצר מה היה קורה לכם, אם לפני השינה הייתם יודעים שבאישון לילה היה מגיע אליכם עד לביתכם לא אחר מאשר אדון רושפלד עם ביצת פברז'ה מעשה ידיו להתפאר - לא הייתם מזנקים מהמיטה ומסתערים על האטרקציה? שלא לומר האטרקציות? האם הייתם דוחים את הביקור ואת האכילה בגלל התזמון האומלל? דילמה אמיתית.

אבל אל חשש לילדים שלכם אין ממש דילמה, הם בניגוד אליכם לא מבינים במחירים והם כרגע בעסקי יצרים. ולייצר שלהם כרגע מתחשק בקבוק.

אה.. כן ויש את ההיא זו שבאה בד"כ עם הבקבוק ה"היא" שהם הכי אוהבים ומחוברים אליה בעולם. או ההוא... רגע, מי זה ההוא, למה הוא מגיע פתאום? (טוב זה כבר למאמר אחר) אבל נניח שיש את ההיא או את ההוא ואנחנו בשלום ובטוב עם שתי האפשרויות, איזה כיף לנו. בעצם כשחושבים על זה, סוג של שיחוק. קיבלנו שניים במחיר אחד: גם אמא/אבא וגם מזון מתוק עתיר סוכרים! מי אמר שהחיים לא דבש?

ויש משהו בדבר הנפלא הזה שהוא כ"כ נפלא שלפעמים כמו כל דבר נפלא רוצים ממנו עוד ועוד ומכיוון שגאונים ככל שיהיו התינוקות שלנו, שעון עדיין הם לא יודעים לקרוא, אז איך יידעו שהגיע זמן רושפלד? לא יידעו. מה יעשו? פשוט יבדקו!

וכך, מדי פעם,עם ידיעתכם או ללא ידיעתכם (לרוב עם ידיעתכם), במקום לסיים מחזור שינה ולהתחיל את הבא שאחריו, (כמו שאנחנו המבוגרים עושים כששום ביצת פברז''ה לא מאיימת להפציע) הם פשוט מקיצים דרוכים ומונעים מעצמם המשך שינה רציפה.

כלומר, איך שלא תסתכלו על זה, לתינוק אין באמת מוטיבציה פנימית להפסיק עם הדינמיקה הזאת, כי הוא ממרומי גילו אינו מתעסק במחירים של המערבולת שהוא סוחב אותו ואת הוריו לתחתיתה.

הוא גם לא ממש יודע לקשור את ההקשרים, הוא לא מבין שאם הוא לא יישן טוב הוא לא יגדל טוב, שמערכת החיסונית שלו שברירית ומזמינה אליה כל וירוס טועה או חיידק זיהומי, הוא לא קושר בין זה לבין מצב רוחו הירוד לפעמים, לחוסר הסבלנות שלו ולחוסר התיאבון שלו. הוא גם לא ממש קושר בין בעיות השינה שלו למבט המיואש/ מאוכזב/ כועס/ נרגן/ עייף שנשקף מעיניהם של אמו או אביו. אחרי הכל הוא רק תינוק.

ולא.. הוא לא תינוק "מקולקל" כמו שרבים חושבים בסתר ליבם. והיא לא "אמא לא טובה"  כפי שרבות חושבות על עצמן. התינוק הזה פשוט מכור והאושר האמיתי שלו ושל הוריו טמון בגמילה ובלמידה שלו להירדם בעצמו.
כמו כל גורם ממכר לא חיוני, גם בענייני שינה צריך להתנקות, להשתחרר מהאמצעים שלא קשורים להרדמה. ואם אתם לא יודעים מה קשור להרדמה ומה לא, תחשבו על האדם הבוגר למה הוא נזקק (זה ללא הפרעות השינה) כדי להירדם. הוא לא נכנס לאוטו, לא מבקש שיערסלו אותו, הוא לא נרדם עם סטייק בפה וגם לא צריך שיחזיקו לו את היד, את הגב והבטן.

הוא פשוט נכנס למיטה (אחרי טקס כזה או אחר) ובתוך המיטה מכבה את עצמו במהלך ה-10-15 דקות הבאות עד הרדמות. זו ורק זו נחשבת הרדמות עצמאית.

וכל תינוק מגיל 5 חודשים, כאשר המערכות הפיזיולוגיות וההורמונאליות שלו מתחילות להתייצב, יכול למצוא את עצמו שם. או לפחות להתחיל לצעוד לעבר המקום הזה בתהליך ניקוי  גורמי עזר שכעת הגיע העת לומר להם שלום.
התינוקות האלה שילמדו להירדם לבד ללא גורמי תלות, מעבר לאין ספור תועלות ורווחים מובנים וידועים, ירוויחו עוד משהו חשוב שמעט מאוד אנשים יודעים לקשור בינו לבין שינה עצמאית: התינוקות האלה ירוויחו את היכולת להסתגלות טובה יותר במסגרות.

כן כן. תינוק שיודע לכבות את עצמו ולהרדים את עצמו, זהו בעצם תינוק שיודע להרגיע את עצמו, זהו תינוק שלאט לאט מווסת את האנרגיות שלו, מרגיע את עצמו עד להרדמות.

אותו תינוק שרוכש את המיומנות הזו, בחווית למידה הדרגתית וטובה לצד הדמויות המשמעותיות של חייו, יכול אחר כך להחיל את המיומנות הזו בכל מקום ובכל רגע שהוא פוגש תיסכול, או נזקק להיפרד מהוריו. יש לו כבר את היכולת  בעת הניתוק והפרידה הזמנית  להתגבר על החשש ולהירגע.

התינוק הזה כבר יודע שבסוף כל פרידה יבוא איחוד מרגש.
ובסוף כל לילה זורחת השמש ומגיע הורה מחייך.
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 2031

קראו עוד בנושא...

  • מתי ואיך לוותר על שנת הצהרים?
    אמו של עידו התקשרה אלי וסיפרה כי עידו בן השלוש וחצי מתקשה לישון בצהריים, ואם הוא מצליח, שעות הערב של הוריו הפרטיות נעלמות קליל. מה עושים אם כך? מתי מוותרים על שנת צהריים של ילדים?
    עוד
  • איך התינוק שלך ישן בלילה?
    כהורים, אנו מושפעים רבות מהרגלי השינה של ילדנו ולכן הרגלים אלו הופכים להיות אחד מנושאי השיחה היום-יומיים. הורים ברשת לקחו על עצמם לבדוק מהם הרגלי השינה של התינוקות, זו הייתה משימה מאתגרת.
     
    עוד
  • הגיע לגיל שנתיים ולא רוצה לישון בלילה?
    הורים רבים מגיעים לייעוץ שינה כשהתינוק מגיע לגיל שנתיים, כשהם מרגישים שהוא הפך לטניאג'ייר מרדן. אך למעשה, זה מתחיל הרבה קודם לכן, בגיל שנה וארבעה וחודשים. בתקופה זו הוא בעצם מחפש את המקום שלו במשפחה, ושנתו מושפעת מכך ושעת ההשכבה הופכת להיות סיפור לילה שלא נגמר. שירלי נימברגר, יועצת שינה שופכת אור חדש על הנושא ודרכי התמודדות שיתרמו לתקשורת שלנו עם ילדנו ולבטחונו העצמי שלו. 
  • היכן לשכן את התינוק החדש – בחדר ההורים או עם האחים?
    היכן לשכן את התינוק החדש שמצטרף למשפחה? כאשר מדובר בילד הבכור השאלה לא ממש משמעותית. רוב ההורים שמים  את העריסה בחדר השינה שלהם בלי נקיפות מצפון. אבל כאשר שמצטרף הילד השני למשפחה השאלה היכן לשכן את התינוק הופכת להיות חשובה ואפילו קריטית. מאמר מאת ענת אשד, מדריכת הורים, ומנהלת פורום משפחה במכון אדלר.
    עוד
  • שגרת יום לתינוק –מי צריך את זה בכלל?
    חזרתם הביתה,  אתם נרגשים, מאושרים, קצת חוששים "מהמתנה" שהבאתם הביתה, וכיצד תשנה את חייכם. אתם מרגישים מעט אבודים ובין כל הגישות השונות: הנעות בין אי שגרה ותכנון ולבין שגרה ותכנון. אז האם  השגרה חשובה? ומתי מתחילים?

    עוד