התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

עדי קורן
יועצת, מנחת סדנאות ומדריכת הורים המומחית בניהול קונפליקטים בבית ובמשפחה

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!

הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
עדי קורן, יועצת, מנחת סדנאות ומדריכת הורים המומחית בניהול קונפליקטים
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)
אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה! 1 Dollar Photo
כאשר הילדים עוד צעירים לרוב אנחנו עמוסים במשימות בבית ובעבודה, סובלים ממחסור בשעות שינה והם מספרים לנו המון דברים, מפרטים כל צבע וגודל, חוזרים שוב ושוב על הפרטים עד שלפעמים אנחנו מהנהנים ומהנהנים ומחכים שזה פשוט ייגמר. הבעיה היא שזה הופך להיות סגנון הקשבה שהופך דפוס קבוע שחוזר על עצמו. אלא שהילדים גדלים, הם מהר מאוד מבחינים בדפוס הזה ותוהים בינם לבין עצמם האם הם לא מעניינים? האם ככה מקשיבים? הם מסיקים מסקנות ומאמצים דפוסים שלעיתים קרובות יהיו דומים לאלו שלנו. לא פלא שבגיל שמונה או תשע (וגם לפני כן) הם כבר עונים תשובות קצרות ואומרים להורים "אתם חופרים".

להלן שיחה בין רון לאבא שלו:
רון (בן 9): המורה צעקה עלי היום בכיתה
אבא: מה כבר עשית?
רון: לא עשיתי כלום, רק עניתי לשחר.
אבא: מה פתאום אתה מדבר עם שחר באמצע השיעור?
רון: אבל אבא..
אבא (ממשיך בלי לעצור): אם לא תפריע למורה היא לא תצטרך להעיר לך
רון: טוב, לא משנה כבר אתה פשוט לא מבין..
והנה אותה שיחה הפעם קצת אחרת:
רון: המורה צעקה עלי היום הכיתה
אבא: אני מקשיב, רוצה לספר לי מה היה שם?
רון: דיברתי עם שחר באמצע השיעור
אבא: זה היה על משהו מסוים?
רון: כן, הוא לא הבין משהו שהמורה לימדה ושאל אותי
אבא: ומה אתה חושב על זה?
רון: אולי הייתי צריך לעזור לו בהפסקה, אבל הוא התעקש לשאול
אבא: יפה מצידך שניסית לעזור לו, יש לך רעיון מה תעשה בפעם הבאה כדי שזה לא יפריע למורה...

מרבית המחלוקות היום יומיות שלנו נובעות מהעובדה שאנחנו לא מקשיבים לילדים. אנחנו שומעים אותם זה נכון ואפילו בדציבלים גבוהים
אבל לא באמת מקשיבים. ההבדל העיקרי בין שתי השיחות של רון עם אבא שלו הוא שבשיחה הראשונה האבא היה "הורה מגיב" עוד לפני שהקשיב למה באמת רון רוצה לספר לו, התשובה כבר היתה מוכנה באוויר. בשיחה השנייה, אבא של רון היה "הורה מקשיב", הוא אפשר לרון לספר את מה שקרה תוך שהוא מעודד אותו ללא שיפוטיות וביקורת להמשיך בדבריו. רון אינו מרגיש צורך להתגונן ולכן משתף. כלומר, בעוד
השיחה הראשונה חוסמת השנייה מאפשרת.

מה הורים צריכים לשנות בתפיסה על מנת שיוכלו להקשיב?

  • תניחו שיש לכם משהו חדש ללמוד ושחשוב לכם ללמוד אותו !
    אנחנו המבוגרים בעלי ניסיון זה נכון אבל בוודאות אנחנו לא יודעים הכל. תאמינו בכך  שאתם לא יודעים הכל, שיש לכם מה ללמוד מהילד שלכם, שהוא יכול להראות לכם זווית הסתכלות נוספת או אחרת. שהילד אומר "אני לא רוצה ללכת לגן מחר" השתדלו לא לקפוץ ישר לפרשנות מעולם הצרכים והערכים שלכם "הוא מתפנק" , "הוא רוצה לשגע אותי"  אלא נסו להקשיב לו, אולי היה לו יום רע במיוחד אתמול בגן או חוויה לא נעימה שגורמים לו לחשוב כך.
  • סדר העדיפויות של ילדים והערכים שלהם לרוב שונים משלכם
    ראיית העולם של הילדים שונה משלנו:
    • הורים מתעניינים בחינוך- ילדים מתעניינים בחברים ומשחקים
    • הורים סבורים שהחיים עמוסים – ילדים סבורים שהחיים משעממים
    •  מתבגרים רוצים להראות יותר צעירים- הורים רוצים להראות צעירים יותר
  • לילדים אמונות ודעות שונות משל הוריהם
    מרבית הזמן אנו מתווכחים על מסקנות ופרשנויות ולא על עובדות. ילדה בת שמונה חושבת שללכת לישון בשעה 9 זה מוקדם והוריה סבורים שזה מאוחר. הילד בן ה-6 חושב שלטפס על עץ זה חוויה והוריו צופים את הסכנה. כאשר מנהלים קונפליקט הנוגע לאמונות או דעות, צריך לשאוף לחפש את המטרות העומדות מאחוריהן, מה הסיבה להן? ילד בן 6 שרוצה לטפס על עץ חושב שזו חוויה ואינו מאמין שקיים סיכון ממשי לטיפוס ולכן לעצור אותו מלעשות זאת מבלי להבין את המניע ולהסביר את החשש שלכם מבטיח מריבה על הנושא.

כיצד מקשיבים בצורה אפקטיבית?

הקשבה טובה אינה אומרת להקשיב עכשיו! אם אין לכם זמן כרגע או שאינכם פנויים להקשבה בזמן מסוים, תאמרו לילדכם שחשוב לכם לשמוע אותו אך לצערכם כרגע אינכם פנויים לכך. סכמו איתו מתי תוכלו להתפנות להקשיב לו. בהתחלה זה ישמע מוזר לילד שרגיל שצרכיו מקבלים מענה באופן מיידי, עם הזמן וההתמדה שלכם, הוא ילמד שיש זמן מתאים לשיחות בהן הוא זקוק להקשבה ויתרה מכך הוא גם ידאג לעדכן אתכם מתי הוא פנוי להקשיב לכם (זכרו גם הילד לא חייב להקשיב בכל רגע נתון...)

למי אתם מקשיבים יותר לקולות שבראש שלכם או לילד? מחשבות מתרוצצות לנו בראש במהלך כל היום וכאשר אנו מקשיבים אנו לרוב עסוקים בלהקשיב לקולות בראש שלנו יותר מאשר למה שהילד מנסה לומר לנו.
  • הילד מספר שהוא לא מרגיש טוב- הקולות בראש מי ישמור עליו מחר שיעדר מבית הספר (אולי זה רק כאב ראש..?)
  • הילדה מספרת שרבה עם חברתה הטובה- הקולות בראש כבר עסוקים ברחמים, שיפוטיות או במדוע היא תמיד חייבת לריב עם כולם.
במקום לחשוב: "הוא לא יכול לדבר אלי ככה"
נסו: מדוע הוא מדבר אלי ככה? מה קורה שהוא מרגיש צורך להעליב? לקלל? לתקוף?
 
במקום: " הנה שוב פעם הוא מתנהג ככה"
נסו: האם אני עושה משהו שגורם לו לחזור שוב על אותה התנהגות? על אותו הבכי? קיטור? צעקות? הסתגרות? כעס?

במקום: שוב פעם הוא פישל ועכשיו אני צריך לעשות זאת במקומו
נסו: כיצד אוכל להדריך או ללמד אותו שבפעם הבאה זה ילך לו יותר בקלות?

שאלו שאלות בכדי ללמוד יותר- תחפרו (אבל נכון!)

  • שאלות ממוקדות. "האם עשיתי או אמרתי לך משהו שגרם לך להגיב כך?"
  • שאלות סניקרס (ביטוי לשאלות אשר באמצעותן אתם מנסים להיכנס לנעלי הילד) –"מדוע זה חשוב לך כל כך"? "מה אתה זוכר שגרם לך לחשוב שזה לא פייר? "
  • הימנעו משאלות המוכיחות את עמדתכם. הכוונה היא אל תשאלו "למה אתה תמיד זורק בגדים על הרצפה?" או "למה לא הקשבת למה שאמרתי לך?" בשאלות אלו יש העברת מסר של עמדתכם בצורה ביקורתית ושיפוטית על מעשי הילד.
  • הימנעו משאלות המעידות על כך שהילד טועה. "אם שמת לב לזמן מדוע אחרת בכל זאת?" או "אם אתה יודע שאסור מדוע עשית זאת בכל זאת?". שאלות אלו סוגרות שיחה ואינן מעודדות שיח פתוח.
  • תאמרו לילד שהקשבתם לו! כן, פשוט כך. ילדים רוצים שיקשיבו להם ,כאשר הם יודעים שהקשיבו להם המשאלה שלהם להרגיש מוקשבים מקבלת מענה הם מרגישים משמעותיים ופועלים יותר טוב.
לסיכום, הורים יקרים התאמנו להקשיב גם עם הלב, העיניים והפה! זכרו שהקשבה אינה אומרת הסכמה היא פשוט מעבירה מסר לילד אתה חשוב לי ובונה יחסים טובים בטווח הקצר ובטווח הארוך!

עדי קורן, יועצת, מנחה ומדריכת הורים המומחית בניהול קונפליקטים בבית ובמשפחה,   בעלת M.A ביישוב סכסוכים מאונ' ת"א.
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1030

קראו עוד בנושא...

  • איך טקסים משפחתיים תורמים לקשרים משפחתיים?
    פסח הוא חג המלווה בהרבה מאוד טקסים. לכל משפחה טקסים ומנהגים משלה, אורית ויג, מדריכת הורים ועובדת סוציאלית (MSW) מסבירה כיצד טקסים נוצרים במשפחה ומדוע הם חשובים. 
    עוד
  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות שינה אצל ילדים
    לשינה וערנות יש השפעה והשלכות על חיי היום יום בהיבטים שונים, ובעיקר התנהגותיים, ומהווה מווסת מכריע בהתפתחותה  של התאמה חברתית, אקדמית ושל יציבות נפשית. במאמר זה אורן זך, מדריכת הורים ומומחית בתחום אתגרי קשב וריכוז, בוחנת את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעת שינה.
    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • תקשורת? זה מדבק
    על פי אדלר, יש לתקשורת השפעה רבה על עיצוב תפיסת עולמם של הילדים. אם כך, כיצד נתקשר באופן יעיל עם ילדנו כך שהמטרות שלנו יבואו לידי ביטוי באופן מיטבי. מאמרה של ענבל עובדיה, מדריכת הורים בשיטת אדלר. 
    עוד