התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



כיצד נחזק את הדימוי עצמי של ילדינו?

דימוי עצמי הוא נושא מרכזי המשפיע רבות על הצלחתם החברתית והלימודית של ילדים ועל תפקודם במסגרות חינוכיות. ואולם, על אף חשיבותו הרבה של הדימוי העצמי, הורים, גננות ומורים מדווחים שלשפר את הדימוי העצמי של הילד זו מלאכה קשה במיוחד. המאמר מביא כמה עצות מעשיות כיצד לעזור לילדים לחזק את הדימוי העצמי שלהם כבר מגיל הגן.
פלג דור-חיים, פסיכולוג ילדים
דרגו מאמר זה
(8 דירוגים)
דימוי עצמי כולל את התכונות ואת הדימויים שהאדם מייחס לעצמו ומורכב גם מהאופן שבו האדם מאמין שהסביבה תופסת אותו. דימוי עצמי של ילדים הוא נושא מרכזי שמשפיע רבות על הצלחתם בבית הספר מבחינה חברתית ולימודית.

הורים, גננות ומורים מתקשים לעיתים קרובות לעזור לילד לשפר את הדימוי העצמי הנמוך שלו. זאת מכיוון, שילד בעל דימוי עצמי נמוך נוטה לסרב להפנים את הקשר שבין ההצלחות לבין היכולות שלו.  כאשר הילד יצליח במטלה כלשהי, הוא עשוי להסביר זאת בגורם חיצוני כלשהו שאינו תלוי בו או במזל. לדוגמה, הילד יציין שהוא הצליח במבחן מכיוון שבמקרה המבחן כלל חומר שהוא ידע, או שבמקרה למורה היה מצב רוח טוב, ולכן היא החליטה הפעם לתת לו ציון טוב. ילד בעל דימוי עצמי נמוך עשוי להרגיש שההצלחה שלו אינה מוכיחה שיש לו כישורים גבוהים ויסרב לשנות את התפיסה השלילית שיש לו כלפי עצמו.
 
במקרה שהילד חווה  כישלונות מרובים, הוא  עשוי לפתח דפוסים של הימנעות, לגבש תפיסה שהוא אינו טוב בכלום או לרכוש חוסר אונים נלמד. לא פשוט לשנות ייחוסים וסכימות שהתקבעו. אך מחקרים מראים כי אימונים מאומצים ועקביים להתנהגויות הפוכות מאפשרות שינוי הדרגתי.
במאמר זה, אציין מספר רעיונות עבור הורים, גננות ומורים המעוניינים לסייע לילדים בעלי דימוי עצמי נמוך. פרקטיקות אלו, בסיוע של עבודה עקבית והדרגתית יכולים לתרום רבות לשיפור הדימוי העצמי של הילד.
  • בדיקת המשפט "אני לא מסוגל": כאשר ילד מרבה במשפטים המתארים חוסר יכולת, ניתן לפרק את משפט "אני לא מסוגל" לחלקים ולבדוק את המרכיבים שלהם. כלומר, מה הם הדברים שהילד אינו מסוגל לעשות ומה הם החלקים שהילד כן מסוגל לעשות. באופן בדיקה זו, אנו מעמידים את הילד על טעותו ומאפשרים לו לראות את הדברים שאותם הוא מסוגל לעשות.
    לדוגמא: ילד אומר למורה: " אני לא יכול לעשות את התרגילים בחשבון, אני לא יודע כלום". ניתן לומר לילד לכתוב את התרגיל, לנסות לפתור חלק ממנו ולאחר מכן להמשיך ביחד מהנקודה שבה הילד הפסיק. בכל נקודה שבה הילד הצליח, ניתן להזכיר לו שישנם חלקים שהוא כן מסוגל לבצע.
  • "אין לך מה להפסיד- רק להרוויח": לרוב, ילד עם דימוי עצמי נמוך ימנע ממטלות קשות ויסרב לנסות להתמודד שוב עם מטלה לאחר שנכשל בה. זאת מכיוון שהוא אינו מאמין שהצלחה שלו קשורה למאמץ וללמידה, אלא למזל ולגורם חיצוני. לפיכך, על מנת לעודד ילד בעל דימוי עצמי נמוך להתמודד שוב עם מטלה, נסביר לו שבכל מקרה אין לו מה להפסיד, מכיוון שגם כך הוא מתכונן לגרוע מכל. כך נבהיר לילד שהוא יכול רק להרוויח מלנסות לבצע את המטלה שוב. ניתן לבקש מהילד לבטא את הסיטואציה הפסימית והקשה ביותר; ולאחר מכן להראות לו צעד אחר צעד כיצד גם עם סיטואציה זו (הפסימית ביותר) ניתן להתמודד.
  • להכין טבלת יתרונות מול חסרונות: במידה והילד טוען שהוא 'אינו טוב בכלום', ננסה לבדוק האם יש דבר כלשהו שהוא חש שהוא עושה אותו בצורה סבירה. נכין עימו טבלה בת שני טורים. בטור אחד נכתוב יחד עמו את הדברים שבהם הוא טוב (נוסיף נקודות אור משלנו) ובטור השני נכתוב את הדברים הטעונים שיפור.  בצורה זו, נסייע לילד לרכוש פרספקטיבה חדשה לגבי היכולות שלו.
  • דמיון המצב המושלם: כיצד נסייע לילד שקיבל ציון גבוה, אך מאוכזב מכך שלא קיבל את הציון הגבוה ביותר?  ננסה להעביר את המסר שהתהליך חשוב יותר מהתוצאה. ניתן לעשות זאת באמצעות השיטה הבאה - נבקש מהילד לדמיין מצב שמבחינתו הוא מושלם (נניח ניצחון במשחק כדורגל) ולאחר מכן נשאל אותו: 'האם היו דחיפות במגרש, האם הקבוצה הובילה במהלך המשחק כולו, איך היה מזג האוויר'. כלומר, לא כל התנאים היו מושלמים במצב שהוא מתאר, אבל בכל זאת הוא חוה את המשחק כמושלם.
  • התמודדות עם חוסר אונים נלמד: כיצד נסייע לילד להאמין שיש ביכולתו להשפיע על מצבו? בדרך דומה לאופן שבו הילד רכש את חוסר האונים שלו. נעשה זאת על ידי יצירת מצבים שבהם יש לילד שליטה מלאה על התוצאה ובמקביל נלווה את ביצועי הילד בשכנוע הדרגתי שכדאי לו לפעול בתוך הסיטואציה הנתונה.
  • חוללות עצמית: כדאי לתת לילד משימות המותאמות ליכולת שלו ולאט לאט להעלות את רמתן.
  • טעות הייחוס הבסיסית: טעות הייחוס הבסיסית היא התפיסה שהתנהגותנו שלנו נובעת מהסיטואציה ואילו התנהגות הסובבים אותנו נובעת מתכונות אופי פנימיות. ניתן להעזר בטעות הייחוס הבסיסית על מנת לחזק את הדימוי העצמי של ילדים ולהוכיח להם שכישלון נובע מהסיטואציה ולא מהיותם טפשים או חסרי יכולת. לדוגמה: ניתן ליזום משחקי סימולציה, שבהם הילד מעמיד עצמו במקום ילד אחר ומוצא את הסיבות להתנהגותו. בדרך כלל, כאשר מדובר בפירוש התנהגות הנוגע לעצמו, הילד יקדיש תשומת לב רבה יותר לסיטואציה ופחות לסיבות הפנימיות (אנשים מדוכאים לוקים בטעות הייחוס הבסיסית גם ביחס לעצמם).

הילד זקוק לתיווך של מבוגר ופרשנות אלטרנטיבית

לסיכום, רצף של הצלחות אינו מספיק על מנת לשנות את הדימוי העצמי של הילד. הילד זקוק לתיווך של מבוגר שיסייע לו לשנות את הפרשנויות האוטומטיות שלו. תפקיד המבוגר במקרה זה, הוא להעניק לילד פרשנויות אלטרנטיביות לפרשנויות הקיימות.
יש להסביר לילד שההצלחה שלו נבעה מהיכולות שלו ומהמאמץ שהוא השקיע. חשוב להדגיש את הקשר שבין המאמץ לבין הצלחה. מסיבה זו, לעיתים חיזוקים חיוביים על הישגים אינם תואמים את צרכי הילד. במקום זאת, יש להעניק חיזוקים חיוביים על התהליך, ההשקעה של הילד והניסיונות שלו להצליח.
  
דרגו מאמר זה
(8 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • כיצד נסביר לילדים את ההבדל בין רוצה לבין צריך?
    ילדים זקוקים לחוקים וגבולות – אלה מקנים להם תחושה של קביעות, יציבות, סדר, ארגון והיגיון, וכך הורים רבים נוטים לשלול מראש רצונות של ילדיהם. אז במקום לומר "לא!" בואו נבדוק כיצד נוכל ללמד את הילדים שלנו את ההבדל בין רוצה לצריך. מאמרה של אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר. 
    עוד
  • משא ומתן אפקטיבי עם ילדים – איך עושים את זה נכון?
    תנסו להיזכר רגע איפה למדתם לנהל משא ומתן? אתם חושבים שאתם יודעים לנהל משא ומתן בצורה אפקטיבית? עצרתם פעם לחשוב איך הייתם רוצים שהילדים שלכם ינהלו משא ומתן כשיגדלו? זה מאמר בשבילכם
    עוד